
טוב, אז כמו אזרחית צייתנית חיכיתי שיוסר צו איסור הפרסום מעל פרשת הריגול ( אם אפשר לקרוא לה ככה) של ענת קם ואורי בלאו, קראתי בשקיקה את הטוקבקים מלאי השינאה לכל העולם ואחותו ושוב הגעתי למסקנה שהמדינה הזאת בלתי אפשרית והסתירות והניגודים המובלעים בחיים כאן עוד עלולים להוציא את כולנו מדעתנו.
תקציר לכל אלו שלא מתעדכנים באקטואליה על בסיס יומיומי: ענת קם, עיתונאית בוואלה ( אוקסימורון?) חשודה שהעתיקה כ-2,000 מסמכים מסווגים כאשר שירתה כפקידה של אלוף הפיקוד יאיר נווה ואז העבירה אותם לכתב "הארץ", אורי בלאו, שבתורו כתב כתבות לעיתונו בהתבסס על המסמכים המסווגים הנ"ל. היא טוענת שעשתה זאת כי במסמכים הוכחות לכך שקציני צה"ל ובראשם הרמטכ"ל הפרו את צו בג"ץ האוסר על חיסולים במידה וניתן לבצע מעצרים חוקיים, הוא טוען כי בתור עיתונאי אסור לו לחשוף את המקורות שלו ולכן הגן עליה בחירוף נפש והתקשורת הזרה מאשימה את ישראל בצנזורה והסתרת מידע מפני אזרחיה ומעמידה אותה באור לא מחמיא באותה שורה עם מדינות חשוכות כמו איראן וצפון קוריאה.
בטוקבקים הימנים כותבים שענת קם שמאלנית מסריחה ושעל עיתון "הארץ" לסגור את הבסטה ושעל עורכו הראשי לשבת בכלא עם קם ובלאו. הערבים כותבים שאם קם הייתה ערבייה או דרוזית היא לא הייתה יושבת היום במעצר בית, כי אם נתלית בראש חוצות או לפחות יושבת בבית הכלא. השמאלנים כותבים שקם היא אידיאליסטית שניסתה למנוע רצח חפים מפשע ושיש להעמיד את הרמטכ"ל ושר הביטחון לדין על הפרת החוק הישראלי, כי באותה מידה שהם מצפצפים על בג"ץ הם עוד ישתלטו על המדינה בהפיכה צבאית וכולנו נסבול.
ואני אומרת שהכל בולשיט.
לימנים אומר שעיתון " הארץ", על אף עמדת השמאל הקיצוני של חלק מהכותבים בו, הוא העיתון הראוי ביותר לקריאה שמתפרסם היום בישראל, ומשלב בתוכו הן תרבות גבוהה והן פרשנות פוליטית ואקטואליה לא מתחנפת. בתור אחת שקוראת את כל מה שמתפרסם פה מדי יום, אני מבטיחה לכם שאם תעשו ניסוי של שבוע תבינו גם אתם שאין בכלל מה להשוות את רמת הכתבות ב"הארץ", לאלו המתפרסמות ב"מעריב" או ב"ידיעות". וחוץ מזה, אין אף עיתון בארץ ללא אג'נדה כלשהיא, אז למה להפלות את השמאלנים?
לערבים אומר שלא זכור לי מתי לאחרונה תלו פה מישהו ( בניגוד לארצות ערב שם יום ללא תלייה הוא כמו יום בו השמש לא זרחה) ואזכיר להם שבעוד שקם העבירה את המידע אותו העתיקה לעיתונאי ישראלי, כל המרגלים מן המגזר הערבי רצו עם המידע שלהם היישר לחיזבאללה או לחמאס. תהיו כנים עם עצמכם לרגע ותגידו לי מה עדיף- חיזבאללה או "הארץ"? ולשמאלנים אני אומרת שהחיים פה הם לא משחק בכאילו, שרשימת המחוסלים אינה מורכבת משמות של אנשים שכל חייהם רק היטיבו עם הזולת וחתרו להשגת ביטחון ושלום איזורי, ושכנראה מותם חסך לנו עשרות אם לא מאות נפגעי טרור. זה נורא מפחיד לדמיין הפיכה צבאית שאולי תקרה פעם בעתיד, אבל באמת נראה למישהו שזה יקרה? יש לנו מספיק צרות במדינה הזאת גם מבלי לפנטז על הפיכות צבאיות. הגיע הזמן להבין שכל יריה לעצמנו ברגל עם פרשה כזו, מסבה לישראל נזק הגדול יותר מהתועלת של " החשיפה האמיצה של קם", שאם הייתה אכן כה אמיצה כפי שמציגות אותה כל מיני קבוצות פייסבוק הזויות, לא הייתה מנהלת משא ומתן על העונש הצפוי לה, וכמו לוחמת חופש וזכויות אדם אמיתית הייתה מוכנה לשלם את המחיר על העבירות החמורות שביצעה. לי אישית נשמע שהיא סתם ילדונת תל אביבית מפונקת, שחשבה שזה נורא רומנטי מה שהיא עושה, מצילה חיים וזה, אבל לא ממש חשבה לעומק על ההשלכות של מעשיה.
וכשאני מנסה לנתח את כמויות השנאה הנשפכות כאן מכל סקטור שרואה את עצמו מופלה במדינה הזאת, כלומר כולם, אני שואלת את עצמי מי אני בעצם? האם יש מפלגה לשכמותי? והתשובה היא כמובן- לא. וזו הבעיה שלנו, היום בעידן הדיגיטלי, של מסרים חותכים ואמיתות מוחלטות, אי אפשר להיות גם וגם. אני גם קוראת את "הארץ" בהנאה גלויה, בעיקר בסופי שבוע, גם מאמינה בארץ ישראל השלמה ובציונות וגם בדמוקרטיה. אני רוצה שנמחזר יותר, מתנגדת לחוות הגז שתחסוך לנו כסף, אבל תיבנה במקום הכי יפה בארץ. אני חושבת שזכותנו להגן על עצמנו, אבל לא חושבת שבאמת יש ממה ושערבים הם גם בני אדם, ויש לי אפילו הוכחות- בפסח ביליתי שבוע בסיני כשבחושה לידי צעירים מצרים למהדרין, יפים ושזופים שכל מה שבא להם הוא לעשות חיים. ממש כמוני. וזה תיאור די מדויק של רבים מחבריי, שאוהבים לחשוב, לחקור ולנתח, שישמחו לחיות פה בשלום ובשלווה, אבל קצת נמאס להם שמחרבנים להם על הראש, ערבים ויהודים גם יחד ( ואם להיות ספציפית- ביבי ואבו מאזן, ברק ונסראללה). אם מישהו מכיר מפלגה שלה אוכל להצביע בבחירות הבאות על בסיס אמונותיי כפי ששטחתי אותן כאן אשמח לשמוע עליה, אבל מהיכרותי עם המערכת הפוליטית שלנו, רחוק היום בו יוכלו קוראי "הארץ" שכמותי לגור יחד עם ערביי השטחים בשלום ובא לגדעון לוי גואל.
תקציר לכל אלו שלא מתעדכנים באקטואליה על בסיס יומיומי: ענת קם, עיתונאית בוואלה ( אוקסימורון?) חשודה שהעתיקה כ-2,000 מסמכים מסווגים כאשר שירתה כפקידה של אלוף הפיקוד יאיר נווה ואז העבירה אותם לכתב "הארץ", אורי בלאו, שבתורו כתב כתבות לעיתונו בהתבסס על המסמכים המסווגים הנ"ל. היא טוענת שעשתה זאת כי במסמכים הוכחות לכך שקציני צה"ל ובראשם הרמטכ"ל הפרו את צו בג"ץ האוסר על חיסולים במידה וניתן לבצע מעצרים חוקיים, הוא טוען כי בתור עיתונאי אסור לו לחשוף את המקורות שלו ולכן הגן עליה בחירוף נפש והתקשורת הזרה מאשימה את ישראל בצנזורה והסתרת מידע מפני אזרחיה ומעמידה אותה באור לא מחמיא באותה שורה עם מדינות חשוכות כמו איראן וצפון קוריאה.
בטוקבקים הימנים כותבים שענת קם שמאלנית מסריחה ושעל עיתון "הארץ" לסגור את הבסטה ושעל עורכו הראשי לשבת בכלא עם קם ובלאו. הערבים כותבים שאם קם הייתה ערבייה או דרוזית היא לא הייתה יושבת היום במעצר בית, כי אם נתלית בראש חוצות או לפחות יושבת בבית הכלא. השמאלנים כותבים שקם היא אידיאליסטית שניסתה למנוע רצח חפים מפשע ושיש להעמיד את הרמטכ"ל ושר הביטחון לדין על הפרת החוק הישראלי, כי באותה מידה שהם מצפצפים על בג"ץ הם עוד ישתלטו על המדינה בהפיכה צבאית וכולנו נסבול.
ואני אומרת שהכל בולשיט.
לימנים אומר שעיתון " הארץ", על אף עמדת השמאל הקיצוני של חלק מהכותבים בו, הוא העיתון הראוי ביותר לקריאה שמתפרסם היום בישראל, ומשלב בתוכו הן תרבות גבוהה והן פרשנות פוליטית ואקטואליה לא מתחנפת. בתור אחת שקוראת את כל מה שמתפרסם פה מדי יום, אני מבטיחה לכם שאם תעשו ניסוי של שבוע תבינו גם אתם שאין בכלל מה להשוות את רמת הכתבות ב"הארץ", לאלו המתפרסמות ב"מעריב" או ב"ידיעות". וחוץ מזה, אין אף עיתון בארץ ללא אג'נדה כלשהיא, אז למה להפלות את השמאלנים?
לערבים אומר שלא זכור לי מתי לאחרונה תלו פה מישהו ( בניגוד לארצות ערב שם יום ללא תלייה הוא כמו יום בו השמש לא זרחה) ואזכיר להם שבעוד שקם העבירה את המידע אותו העתיקה לעיתונאי ישראלי, כל המרגלים מן המגזר הערבי רצו עם המידע שלהם היישר לחיזבאללה או לחמאס. תהיו כנים עם עצמכם לרגע ותגידו לי מה עדיף- חיזבאללה או "הארץ"? ולשמאלנים אני אומרת שהחיים פה הם לא משחק בכאילו, שרשימת המחוסלים אינה מורכבת משמות של אנשים שכל חייהם רק היטיבו עם הזולת וחתרו להשגת ביטחון ושלום איזורי, ושכנראה מותם חסך לנו עשרות אם לא מאות נפגעי טרור. זה נורא מפחיד לדמיין הפיכה צבאית שאולי תקרה פעם בעתיד, אבל באמת נראה למישהו שזה יקרה? יש לנו מספיק צרות במדינה הזאת גם מבלי לפנטז על הפיכות צבאיות. הגיע הזמן להבין שכל יריה לעצמנו ברגל עם פרשה כזו, מסבה לישראל נזק הגדול יותר מהתועלת של " החשיפה האמיצה של קם", שאם הייתה אכן כה אמיצה כפי שמציגות אותה כל מיני קבוצות פייסבוק הזויות, לא הייתה מנהלת משא ומתן על העונש הצפוי לה, וכמו לוחמת חופש וזכויות אדם אמיתית הייתה מוכנה לשלם את המחיר על העבירות החמורות שביצעה. לי אישית נשמע שהיא סתם ילדונת תל אביבית מפונקת, שחשבה שזה נורא רומנטי מה שהיא עושה, מצילה חיים וזה, אבל לא ממש חשבה לעומק על ההשלכות של מעשיה.
וכשאני מנסה לנתח את כמויות השנאה הנשפכות כאן מכל סקטור שרואה את עצמו מופלה במדינה הזאת, כלומר כולם, אני שואלת את עצמי מי אני בעצם? האם יש מפלגה לשכמותי? והתשובה היא כמובן- לא. וזו הבעיה שלנו, היום בעידן הדיגיטלי, של מסרים חותכים ואמיתות מוחלטות, אי אפשר להיות גם וגם. אני גם קוראת את "הארץ" בהנאה גלויה, בעיקר בסופי שבוע, גם מאמינה בארץ ישראל השלמה ובציונות וגם בדמוקרטיה. אני רוצה שנמחזר יותר, מתנגדת לחוות הגז שתחסוך לנו כסף, אבל תיבנה במקום הכי יפה בארץ. אני חושבת שזכותנו להגן על עצמנו, אבל לא חושבת שבאמת יש ממה ושערבים הם גם בני אדם, ויש לי אפילו הוכחות- בפסח ביליתי שבוע בסיני כשבחושה לידי צעירים מצרים למהדרין, יפים ושזופים שכל מה שבא להם הוא לעשות חיים. ממש כמוני. וזה תיאור די מדויק של רבים מחבריי, שאוהבים לחשוב, לחקור ולנתח, שישמחו לחיות פה בשלום ובשלווה, אבל קצת נמאס להם שמחרבנים להם על הראש, ערבים ויהודים גם יחד ( ואם להיות ספציפית- ביבי ואבו מאזן, ברק ונסראללה). אם מישהו מכיר מפלגה שלה אוכל להצביע בבחירות הבאות על בסיס אמונותיי כפי ששטחתי אותן כאן אשמח לשמוע עליה, אבל מהיכרותי עם המערכת הפוליטית שלנו, רחוק היום בו יוכלו קוראי "הארץ" שכמותי לגור יחד עם ערביי השטחים בשלום ובא לגדעון לוי גואל.
* אין בכותרת הפוסט רמיזה למה אני חושבת שצריך לעשות לענת קם, זה סתם רעיון שקיבלתי מאחד הטוקבקים...