דירה להשכיר- גרסת 2009

אנחנו מחפשים דירה, ובניגוד לסיפור המפורסם של לאה גולדברג, השכנים הם הבעיה הכי קטנה שלנו. רק היום, בבדיקה מדגמית שערכתי ( התקשרתי ל-8 בעלי דירות) גיליתי שאין יותר דבר כזה דירה נורמלית. בכל מודעה יש איזה טריק מלוכלך שנועד לעוור את עיני השוכר הפוטנציאלי ולהביא אותו אל הנכס המבוקש, גם כאשר המרחק בין המציאות בדירה ובין המודעה שפרסם גדול כמרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי. דירה בטעם של פעם מתגלה כדירה עם טעם של עובש, רחוב פסטורלי הוא רחוב שבשנות ה-50 פרח בו פרח ודירה משופצת היא דירה שבעליה החליטו בטובם לצבוע בה את המקלחת.

בדירה אחת החליטו בעלי הדירה הקודמים ( טוב שיש את מי להאשים) לקבוע את כיור המקלחת מחוץ למקלחת, ובעלת הבית הנוכחית ניסתה להרגיע אותי לפני הגעתי לדירה וביקשה ממני לא להיבהל כי יש בכניסה לבית כיור. היא גם אמרה שהיא מתכוונת לתחום את הכיור בקיר גבס משל היה יצירת אמנות עכשווית, ואני שואלת- אם גם לך זה לא נראה הגיוני, למה שלא תחזירי את הכיור למקומו המקורי? הפתרונים לאלילים.

ומילא בעלי הבתים המבוגרים, המנוסים שמנסים לדפוק אותך, אבל הטרנד החדש הוא כידוע לכל מי שקורא דה-מרקר לקנות דירה להשקעה. ומי קונה? אנשים בגילי, נושקים ל-30 שכנראה השתכנעו בפיקציית לקיחת המשכנתא ( הם עוד ישלמו על זה בריבית דריבית, טמבלים)ועכשיו הם מנסים לדפוק אותי בלי כל בושה ולמרות שהם בעצמם היו עד לא מזמן חסרי רכוש שנדפקו בידי בעלי הבתים שלהם.הם לא מתביישים להסביר לך בטלפון שהם קנו דירה להשקעה, ומה לעשות שמישהו צריך לכסות את תשלומי המשכנתא? והילד הזה הוא אני.

כך, אתמול ראיתי דירה של בחור בן 30, בעל בר בתל אביב, שלא שמע שהמהפכה ההודית כבר לא תגיע ומתעקש לטפח רסטות ארוכות ומפוארות. הוא זיין לי את המוח שעה על איזה בעל בית מעולה הוא הולך להיות, וכמה חשוב לו שהדירה תהיה במצב טוב. לזכותו ייאמר שהדירה שלו הייתה אחת הטובות שראיתי, אבל הפה שלו הפיל אותו. אולי אני נקמנית ואולי בקצב הזה אני לא אמצא דירה, אבל מי הוא שיתפוס עליי תחת ויפחיד אותי עם מילים ומושגים כמו ערבות בנקאית ומערכות מיזוג ממוחשבות בתוספת של 5%? אנחנו עוד ניפגש כשהדירה שלו תהיה מוצעת למכירה ע"י כונס נכסים..

וכך, אני נמצאת במצב שבו השאלה אם נאים השכנים בעיניי היא לוקסוס, ושוב מבינה כמה שונים הם חיינו כאן היום, במדינה אוכלת יושביה שמטילה על אזרחיה לבזבז את רוב משכורתם על שכר דירה ( כי אין עליו פיקוח) ואת יתרתה על היטל הבצורת הארור ( כי לא היה פיקוח).

פעם כתבה לאה גולדברג ספר ילדים שבמרכזו עמד הרעיון של שכנות טובה. היום, אם היה נכתב ספר דומה לדור הבא עלינו לטובה ( ובהזדמנות זאת אני קוראת לכל הנשים בסביבתי הקרובה- תסגרו את הרגליים ודי להתרבות המאסיבית, זה מלחיץ אותי) בטח הרעיון המרכזי בו היה ריבית הפריים הציורית על כל משמעויותיה.

ונסיים בברכת הבית, היו שלום, המפתחות בפנים.